תפוז חשמל אלקטרוניקה ובקרה בע"מ נ' חברון

החלטה

הוגשו לביצוע על ידי התובעת 8 שיקים, בסך 1150 ₪ כל אחד, שנמשכו מחשבונה של חברת ט.א.א אלקטרוניקה בע"מ (להלן: "המושכת"), כשהם חתומים לכאורה בחתימת הסב של הנתבע.

הנתבע טוען בהתנגדותו כי אינו ערב לפירעון השיקים משום שחתם עליהם כמורשה חתימה של המושכת, ואין לראות בחתימתו ערבות אישית לפירעון חובות המושכת.

המבקש מוסיף וטוען כי השיקים ניתנו במסגרת התקשרות לאספקת ציוד, שנערכה בין המושכת לבין התובעת, אשר באה לסיומה כאשר התובעת סיפקה סחורה פגומה. לטענתו, הסחורה הוחזרה לתובעת ותוקנה באופן מגוחך, באופן שגרם לניתוק ההתקשרויות עם לקוחות המושכת. לדבריו, אירועים אלו היו בין הגורמים העיקריים להפסקת פעילותה של המושכת.

אשר על כן, טען הנתבע כי הוא אוחז בטענת קיזוז על מלוא סכומי השיקים, בפרט ביחס לסחורה קלוקלת, המוחזקת על ידו ללא שימוש בסך של 4000$.

עוד טען הנתבע כי מסירת השיקים נועדה להבטיח את התמורה שתשלם המושכת בגין אספקת הציוד, שכאמור סופק בלתי תקין ולא תוקן כראוי, ולפיכך החיוב השטרי פקע.

מוסיף וטוען הנתבע שהשיקים נמסרו באמצעותו מתוך כוונה שהשיקים לא יהיו עבירים ולא סחירים. משלא התקיים התנאי, לא נותר חיוב ויש להשיב את השיקים למושכת.

הנתבע לא כפר בחקירתו הנגדית בחתימתו על גב השיק לצד מספר הזהות שלו. יחד עם זאת, הוא כופר בחבותו כערב ולטענתו, לפי הנוהג המקובל, החתימה על גב השיק לא נועדה ליצור ערבות אישית.

עוד עלה בחקירה הנגדית כי הנתבע אינו מתכחש לעובדה שהמושכת נותרה חבה חוב לתובעת, הגם שטען, בניגוד לאמור בתצהירו, כי הוא זה שמסר את השיקים לתובעת.

משהוצג לנתבע סירטון ווידאו, טען כי הפגישות עם נציג התובעת, נערכו על רקע הפגמים בסחורה. הנתבע מיאן לאשר כי בפגישה המתועדת הודה בחוב, ביקש לשלמו לשיעורין ולצורך כך מסר את השיקים דנן.

עיקר המחלוקת בשאלה אם לנתבע חבות לפרוע את השיקים נשוא התביעה. באתי למסקנה כי בנקודה זו אין מקום ליתן לנתבע רשות להגן, משום שהוא אינו כופר בחתימתו על גב השיק, חתימה שדינה, לפי פקודת השטרות, כחתימת הסב, המחייבת את החותם.

הנתבע טען שלא היתה לו כוונה לחתום כערב לחובות המושכת, אולם לכוונתו הסובייקטיבית אין, במקרה זה, משקל שכן המבקש לא טען כי לא ידע את המשמעות המשפטית של פעולתו, אלא טען לנוהל מקובל לפיו החתימה אינה מחייבת אישית, נוהל שלא הוצג במלואו, לא פורט, ולא הוכח.

גם אם היה עולה בידי הנתבע להציג נוהל שכזה אצל המושכת, לא היה לדבר משקל שכן על פי דין, כאמור, חתימת הסב יוצרת חבות לכל דבר ועניין, כפי חבותו של המושך (ראה סע' _________ לפקודת השטרות).

הטענה הנוספת של הנתבע מתייחסת לחבותה של המושכת. אין חבותו של המסב עולה על חבות המושך ולכן ככל ובפי המושכת טענות הגנה של ממש, יעמדו אלה גם לזכות הנתבע.

על פי גרסת הנתבע, הטובין שהתקבלו פגומים ולא ניתן לעשות בהם שימוש. התרעה בדבר הפגמים נמסרה לתובעת שנתבקשה לתקן את הפגמים ואף פעלה לשם כך, אלא שהתיקון לא עלה יפה.

אליבא הנתבע, בסופו של יום, נותרו בידי המושכת טובין שאינם בשימוש בשל הפגמים שהופיעו בהם ואף נגרמו לה נזקים כתוצאה מאספקת הטובין הפגומים ללקוחותיה.

הנזקים לא נקצבו ולא צוין מה סכומי הנזק שיש לקזז, אם בכלל. כמו כן, לא פורטו הפגמים שהתגלו בטובין ולא נמסרו פרטים נוספים בדבר העדר השימוש באותם טובין, פרט לאמירה כללית כי בשל הפגמים לא ניתן למכור את הטובין האלה.

כאשר התביעה מבוססת על שטר, לא ניתן להתגונן בטענה לכשלון תמורה חלקי שאיננו קצוב.

במקרה שלפנינו, אין חולקים כי הטובין סופקו. משמע, לא מדובר בכשלון תמורה מלא, אלא בכשלון תמורה חלקי.

"מה דינו של שטר שמקצת תמורתו נכשלה? הדין הוא כי טענת הנתבע שמקצת התמורה (חלק לא קצוב ממנה) לא ניתנה לו, איננה מתבררת על דרך של הגנה מפני תביעת השטר. והטעם לכך הוא שלא מעכבים גביית שטר עד שיתברר חשבון מסובך שיראה מה היה שיעורה של התמורה. סחרות המסמך דוחה את בירור הטענה בדבר כשלון חלקי של התמורה, ומעבירה אותה להליך אחר אך איננה מבטלת אותה".